בקצרה
טווח הגעה הוא מספר האנשים השונים שראו את המודעה לפחות פעם אחת בתקופה מסוימת. הוא שונה מחשיפות: חשיפות סופרות כל הצגה, וטווח הגעה סופר כל אדם פעם אחת, גם אם ראה את המודעה כמה פעמים. במטא הנתון הזה הוא הערכה, כי המערכת מאחדת אנשים בין מכשירים ופלטפורמות.
היחס בין השניים הוא התדירות: כמה פעמים בממוצע כל אדם ראה את המודעה. טווח הגעה חשוב בעיקר כשהמטרה היא שיותר אנשים באזור או בקהל מסוים יכירו את העסק, למשל לפני השקה או בעונה חזקה. יש גם מטרת קמפיין שמכוונת ישירות להגעה, ואז המערכת מנסה להציג את המודעה לכמה שיותר אנשים שונים. אבל טווח הגעה גבוה לבדו לא אומר שהקמפיין הצליח. מה שקובע הוא מה שקרה אחרי החשיפה: פניות, ביקורים ועסקאות. ובקהל קטן, אחרי שהגעת לרובו, כל שקל נוסף מעלה בעיקר את התדירות.
דוגמה להמחשה
לדוגמה: קמפיין קיבל 30,000 חשיפות וטווח הגעה של 10,000 אנשים, כלומר כל אדם ראה את המודעה בממוצע שלוש פעמים. אם הקהל כולו מונה 12,000 איש, הקמפיין כבר הגיע לרובו, והגדלת התקציב תוסיף בעיקר חזרות.
מקרה היפותטי להמחשה. המספרים לא לקוחים מעסק אמיתי.
איך משתמשים בטווח הגעה נכון
להשוות את טווח ההגעה לגודל הקהל, כדי לדעת כמה ממנו כבר ראה את המודעה.
לעקוב אחרי התדירות לצד טווח ההגעה, ולרענן קריאייטיב כשהיא מטפסת.
בקמפיין מקומי, להגדיר אזור שמתאים לאזור השירות האמיתי, כדי שההגעה תהיה לאנשים שיכולים להפוך ללקוחות.
למדוד הצלחה לפי מה שקרה אחרי החשיפה, ולא לפי מספר האנשים שראו.
שאלות נפוצות על טווח הגעה
מה ההבדל בין טווח הגעה לחשיפות?
חשיפות סופרות כל פעם שהמודעה הוצגה. טווח הגעה סופר כל אדם פעם אחת. אם אדם אחד ראה את המודעה חמש פעמים, אלה חמש חשיפות ואדם אחד בטווח ההגעה.
למה טווח ההגעה של כמה קמפיינים יחד קטן מסכום המספרים?
כי אותם אנשים יכולים לראות מודעות מכמה קמפיינים. כשמסתכלים על כמה קמפיינים יחד, מטא סופרת כל אדם פעם אחת, ולכן הסיכום קטן מחיבור המספרים של כל קמפיין.
איפה זה פוגש את העסק שלך
ניהול קמפיינים בפייסבוק ובאינסטגרם
ניהול קמפיינים בפייסבוק ובאינסטגרם לעסקים: מטרה נכונה, קריאייטיב שנבדק כל הזמן, פיקסל ו-Conversions API, ומעקב אחרי כל פנייה עד שברור מה נסגר.