תנועה יש, מכירות אין
הרבה כניסות לאתר, ובקופה שקט. תנועה לא ממוקדת היא הדרך המהירה ביותר לשרוף תקציב.
קמפיינים לחנויות אונליין שמנוהלים לפי מכירות ורווח, לא לפי קליקים: מדידה מסודרת, קטלוג דינמי, שופינג בגוגל ורימרקטינג לעגלות נטושות. קמפיין באוויר תוך 3 ימי עסקים מקבלת החומרים.
רוב הקונים לא קונים בביקור הראשון. הם רואים מוצר בסרטון או בפיד, נכנסים לחנות, מסתכלים, ויוצאים. חלק חוזרים כעבור כמה ימים דרך חיפוש של שם המוצר או של המותג, חלק דרך מודעה שמזכירה להם את מה שראו, וחלק לא חוזרים בכלל. מי שמחפש מוצר מוגדר בגוגל — דגם, מידה, צבע — קרוב לקנייה ומשווה מחיר ומשלוח. לכן הפרסום של חנות בנוי משכבות: גילוי, חזרה וסגירה, וכל שכבה נמדדת אחרת. מי שמנהל רק את השכבה האחרונה מקבל החזר יפה על מעט קונים, ומפסיק לגדול.
דוגמאות לניסוחים נפוצים בתחום, להמחשה בלבד — בלי נתוני נפח חיפוש.
שופינג ו-Performance Max מציגים את המוצר, התמונה והמחיר למי שמחפש אותו. קמפיין על שם המותג שומר שמי שכבר מכיר את החנות לא יגיע למתחרה.
המנוע של הגילוי: סרטונים, מוצר בשימוש וקטלוג דינמי שמראה לכל אחד את המוצרים שצפה בהם. בחנות צעירה רוב הקונים החדשים מגיעים מכאן.
ההמלצה שלנו: שני הערוצים, בתפקידים שונים
מטא לגילוי ולרימרקטינג, גוגל לחיפוש ולשופינג. היחס ביניהם נקבע לפי ההחזר על ההוצאה בכל ערוץ, אחרי שהמדידה מסודרת.
פיקסל, Conversions API ומעקב הזמנות מוגדרים כמו שצריך, כדי שכל החלטה על תקציב תישען על מכירות בפועל.
מי שהוסיף לעגלה ולא קנה רואה את המוצרים שהשאיר, עם סיבה טובה לחזור ולסיים.
המוצרים מופיעים עם תמונה ומחיר כשמחפשים אותם בגוגל, ובפיד של הקהל הנכון במטא.
התקציב זז לפי ההחזר על ההוצאה בכל קמפיין: לאן שמוכר, ולא לאן שיש הכי הרבה קליקים.
בחנות אונליין כל החלטה על תקציב נשענת על נתון אחד: כמה מכירות הגיעו מכל קמפיין. אם הפיקסל מדווח פעמיים על אותה רכישה, או לא מדווח בכלל על חלק מהרכישות, ההחלטות יהיו הפוכות למציאות. לכן החודש הראשון מתחיל בבדיקה: פיקסל ו-Conversions API עם מזהה אירוע משותף, ערך הזמנה נכון, אירועי הוספה לעגלה ותחילת תשלום, וחיבור ל-GA4. רק כשהמספרים של מערכת המודעות ושל החנות קרובים זה לזה, מתחילים להזיז תקציב.
ROAS גבוה לא אומר שהחנות מרוויחה. אם הרווח הגולמי על מוצר הוא, לדוגמה, שליש מהמחיר, צריך למכור בשלושה שקלים על כל שקל פרסום רק כדי לא להפסיד. זה ה-ROAS המינימלי, ואותו מחשבים לפני שמגדירים יעדים. מעבר לזה כדאי להסתכל גם על הקנייה השנייה: לקוח שחוזר משנה את החשבון, ולכן חנות עם מוצרים מתכלים יכולה להרשות לעצמה לשלם יותר על הקנייה הראשונה.
חנות אונליין מוכרת ב'עסקת מכר מרחוק' לפי סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן. החוק דורש לגלות לקונה, כבר בשלב השיווק, פרטים כמו שם העסק וכתובתו ואת זכות הביטול, ונותן לקונה זכות לבטל עסקה בתוך תקופה שקבועה בחוק. דף מוצר שחסרים בו הפרטים האלה פוגע גם באמון של מי שהגיע מהמודעה. המידע כאן כללי ואינו ייעוץ משפטי.
המקור: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981
עוברים יחד על מה שרץ היום (אם רץ), על הדף ועל מה שקורה לפנייה אחרי שהיא נכנסת. אם אין התאמה, נגיד את זה.
כבר רץ קמפיין? אפשר להתחיל מבדיקת חשבון מודעות חינם ←
שלושה שדות, בלי התחייבות. חוזרים תוך שעה בשעות הפעילות.
תנאי הכניסה הוא תקציב מדיה של 3,000₪ בחודש, שמשולם ישירות לפלטפורמות. בחנות כדאי לרוב להתחיל קצת מעל המינימום, כי המערכת צריכה מספיק רכישות כדי ללמוד. דמי הניהול נסגרים בשיחה.
ROAS הוא היחס בין ההכנסות ממכירות לבין ההוצאה על פרסום. לדוגמה, הוצאה של 1,000₪ ומכירות של 4,000₪ הן ROAS של 4. המספר הזה קובע אם הפרסום רווחי, בתנאי שמשווים אותו ל-ROAS המינימלי של החנות.
אפשר, עם ציפיות נכונות: מתחילים ממדידה תקינה ומקמפיינים לקהלים רחבים, ובונים נתונים. החודשים הראשונים הם למידה, ומשם ההחלטות נעשות מדויקות יותר ככל שמצטבר מידע על מי שקונה.
כן: שופיפיי, וויקס, ווקומרס ומערכות ישראליות. מה שחשוב הוא שאפשר להתקין פיקסל ומעקב המרות ולחבר קטלוג מוצרים, וזה קיים בכולן.
מודעה למי שהוסיף מוצר לעגלה ולא סיים לקנות, עם המוצר עצמו. זה הקהל החם ביותר שיש לחנות, ולכן הוא מקבל קמפיין ומסר משלו.
כי כל מערכת סופרת אחרת: חלון ייחוס שונה, רכישות שנספרות פעמיים, או רכישות שלא נמדדות בגלל חסימות בדפדפן. לכן מתחילים בבדיקת מדידה, ומחליטים לפי מגמה ולפי הכנסות החנות, לא לפי מספר אחד.
כן. חשבון המודעות, הפיקסל, הקטלוג והנתונים רשומים על שם העסק מהיום הראשון. אנחנו מקבלים הרשאה, ואם נפרדים, הכול נשאר אצלך.
או לשבת 20 דקות ולראות את זה על המסך.